הַמְסַלֶּדֶת בִּבְנָהּ. בֵּית שַׁמַּי פּוֹסְלִין וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין.שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁהָיוּ מְסַלְּדוֹת זוֹ אֶת זוֹ. בֵּית שַׁמַּי פּוֹסְלִין וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין.
Pnei Moshe (non traduit)
ה''ז לא יפנה. אינו צריך לפנות מפניה אם גירשה אח''כ שאין מאמר קונה קנין גמור להיות דינה כנשואה:
והארוסה שביהודה. שלבו גס בה לפי שמתייחד עמה אפילו נתגרשה מן האירוסין כנשואה היא:
וכהנת. אשת כהן אפילו לא נישאו מעיקרא חיישינן משום איסור גרושה לכהן:
בזמן שנישאו. ונתגרשו מן הנשואין חיישינן מתוך שמכירה ברמיזותיו שמא יבאו לידי עבירה אבל לא נישאו אלא מן האירוסין נתגרשה לא חיישינן:
ואם יכולין הן. לעשות כן בחצר של שניהן זה פותח פתחו מחצר לכאן וזה לכאן עושין:
אשה מפני איש. דטלטולא דגברא קשה מדאיתתא:
איש מפנה. מפני האשה ובחצר שלו היא מפנה מפניו:
ולא באותו מקום. דחיישינן שמא מתוך שלבו גס בה יבא עליה:
המסלדת בבנה. מסוללת עצמה בו משום זנות אע''ג דלא עביד מעשה ב''ש פוסלין אותה מן הכהונה:
שתי נשים שהיו מסלדות. מסוללו' עצמן זו עם זו כמעשה ארץ מצרים ב''ש פוסלין וב''ה מכשירין לכהונה דלא הוי זנות אלא איסורא בעלמא. והכי אמרי' בבבלי פרק הערל ד' ע''ו לית הלכתא כרב הונא דאמר נשים המסוללות זו בזו פסולות לכהונה:
הלכה: כָּתַב לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְנִמְלַךְ כול'. רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. אֵין בָּהּ 48a מִשּׁוּם יִיחוּס כְּהוּנָה וְאֵין בֵּית דִּין מְזָהֲמִין אוֹתָהּ. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי חִייָה רוֹבָה וַעֲבַד כְבֵית הִלֵּל. אָמַר לֵיהּ רַב. מָה רָאִיתָ לְהַכְנִיס עַצְמְךָ לְמִיסְפֵּק הַזֶּה הַמְרוּבֶּה. אָמַר לֵיהּ. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי הֲוָה עִמִּי וְקָרָא עֲלֵיהוֹן טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד.
Pnei Moshe (non traduit)
ב''ש דאינון אמרין. בשלהי מכלתין לא יגרש כו' ומשום הכי אינון אמרין מתוך שהיא מזוהמת מלפניו ומאוסה בעיניו שמצא בה דבר ערוה ואינו חשוד עליה ולפיכך לא חיישינן שמא בא עליה ואינה צריכה גט שני ולב''ה דאמרי אפילו הקדיחה תבשילו חיישינן שמא בא עליה לפי שאינה מאוסה בעיניו מחמת דבר ערוה ושמא חזר בו וצריכה גט שני:
ב''ש כדעתהון. מילתא אחריתא היא ולא פליג אדר' מנא אלא טעמייהו דב''ש וב''ה מפרש:
גמ' ב''ש כדעתיהון וב''ה כדעתיהון. לטעמייהו אזלי במה דפליגי לעיל ב''ש סברי פוטר אדם את אשתו בגט ישן ולא חיישינן שמא בא עליה כדפרשי' לעיל וה''נ לא חיישינן ואינה צריכה הימנו גט שני ולב''ה חוששין ור' מנא קמ''ל דבשלא ראוה שנבעלה מחלוקת אלא ביש. כאן עדי יחוד לחוד וכדפרישית במתני':
גמ' אין בה משום ייחוס כהונה. אדברי ב''ה קאי כלומר שאין בה משום מעלת דין כהונה ואין ב''ד מזהמין אותה כלל לפסלה משום ריח הגט דאין כאן אפי' ריח הגט בעלמא:
ועבד כב''ה. והכשיר' לכתחילה לכהונה:
להכניס עצמך למיספק. לספק הגדול כזה דאע''ג דהלכה כב''ה שמא ב''ה לא קאמרי אלא שלא פסלה אם נישאת לכהן בדיעבד:
רבי ישמעאל ברבי יוסי הוה עמי. במנין ההיתר הזה וקרא עליהון טובים השנים וגו' כלומר בטלה דעתי אצל שנים כאלו:
משנה: הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְלָנָה עִמּוֹ בְּפוּנְדָקֵי בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵינָהּ צְרִיכָה מִמֶּנּוּ גֵּט שֵׁנִי וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט שֵׁנִי. אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁנִּתְגָּֽרְשָׁה מִן הַנִּישּׂוּאִין. וּמוֹדִין בְּנִתְגָּֽרְשָׁה מִן הָאֵירוּסִין שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה מִמֶּנּוּ גֵּט שֵׁנִי מִפְּנֵי שֶׁאֵין לִבּוֹ גַּס בָּהּ. כְּנָסָהּ בְּגֵט קֵרֵחַ תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה וְכָל הַדְּרָכִים הָאֵילּוּ בָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
אלא קרובים. שהם ראוי' להעיד בעדות אחרת שאין עליהם פסול עדות אלא קורבה אבל עבד וגזלן לא עבד דילמא אתו למימר שחרריה דאי לאו הכי לא הוי מחתי' ליה גזלן נמי אתו למימר תשובה עבד ויבאו לסמוך עליהן בעדות אחרת אבל קרוב כ''ע ידעי ליה דקרוב הוא והלכה כבן ננס ומ''מ אין חותם עליו אלא עד א' פסול והשאר צריך שיהו כלן כשרים:
מתני' הכל משלימין עליו. ואפילו עבד ואפילי פסול לעדות מחמת עבירה:
מתני' ולנה עמו בפונדקי. ויש שם עדי יחוד ואין שם עדי ביאה ב''ה סברי הן הן עדי יחוד הן הן עדי ביאה ואין אדם עושה בעילתו בעילת זנות והרי קדשה בביאה וצריכה ממנו גט שני וב''ש סברי לא אמרינן הן הן עדי ביאה עד שיראו שנבעלה:
בגט קרח. מפרש לקמן שקשריו מרובין מעדיו דתקון רבנן גט מקושר משום כהנים קפדנים שהיו כותבין פתאום גט לנשותיהם ומתחרטים ולא היו יכולים להחזירן ותקנו להם גט מקושר שאינו נוח לכתוב מהרה ושמא בתוך כך יתפייס וזהו גופו של מקושר כותב שטה אחת או שתים וכורכן על החלק ותופר ועד א' חותם על הכרך מבחוץ וחוזר וכותב ב' שיטין וכורכן על החלק וחותם עד השני על הכרך מבחוץ וכן עד השלישי ואם יש קשר כרוך ואין עד חתו' מאחוריו זהו קרח ופסול דמסתמא למנין קשריו היו עדיו מתחלה וחיישינן דילמא הבעל אמר להם כלכם חתומו והרי אחד שלא חתם ואם נשאת אשה בגט זה תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה ומתני' ר''מ היא דאמר כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין הולד ממזר ואין הלכה:
הלכה: הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְלָנָה עִמּוֹ כול'. אָמַר רִבִּי מָנָא. בֵּית שַׁמַּי כְדַעְתְּהוֹן וּבֵית הִלֵּל כְּדַעְתְּהוֹן.בֵּית שַׁמַּי דְּאִינּוּן אָֽמְרִין. פּוֹטֵר אָדָם אֶת אִשְׁתּוֹ בְּגֵט יָשָׁן. אִינּוּן אִינּוּן דְּאָֽמְרִין. אֵינָהּ צְרִיכָה מִמֶּנּוּ גֵּט שֵׁנִי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר בּוּן. בֵּית שַׁמַּי כְדַעְתְּהוֹן וּבֵית הִלֵּל כְּדַעְתְּהוֹן. בֵּית שַׁמַּי דְּאִינּוּן אָֽמְרִין. לֹא יְגָרֵשׁ אָדָם אֶת אִשְׁתּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן מָצָא בָהּ עֶרְוָה אִינּוּן אִינּוּן דְּאָֽמְרִין. מְזוֹהֶמֶת הִיא מִלְּפָנָיו וְאֵינוֹ חָשׁוּד עָלֶיהָ. לְפִיכָךְ אֵינָהּ צְרִיכָה מִמֶּנּוּ גֵּט שֵׁינִי. בֵּית הִלֵּל דְּאִינּוּן אָֽמְרִין. אֲפִילוּ הִקְדִּיחָה תַבְשִילוֹ. אִינּוּן אִינּוּן דְּאָֽמְרִין. אֵינָהּ מְזוֹהֶמֶת מִלְּפָנָיו וְהוּא חָשׁוּד עָלֶיהָ. לְפִיכָךְ צְרִיכָה מִמֶּנּוּ גֵּט שֵׁינִי.
Pnei Moshe (non traduit)
ב''ש דאינון אמרין. בשלהי מכלתין לא יגרש כו' ומשום הכי אינון אמרין מתוך שהיא מזוהמת מלפניו ומאוסה בעיניו שמצא בה דבר ערוה ואינו חשוד עליה ולפיכך לא חיישינן שמא בא עליה ואינה צריכה גט שני ולב''ה דאמרי אפילו הקדיחה תבשילו חיישינן שמא בא עליה לפי שאינה מאוסה בעיניו מחמת דבר ערוה ושמא חזר בו וצריכה גט שני:
ב''ש כדעתהון. מילתא אחריתא היא ולא פליג אדר' מנא אלא טעמייהו דב''ש וב''ה מפרש:
גמ' ב''ש כדעתיהון וב''ה כדעתיהון. לטעמייהו אזלי במה דפליגי לעיל ב''ש סברי פוטר אדם את אשתו בגט ישן ולא חיישינן שמא בא עליה כדפרשי' לעיל וה''נ לא חיישינן ואינה צריכה הימנו גט שני ולב''ה חוששין ור' מנא קמ''ל דבשלא ראוה שנבעלה מחלוקת אלא ביש. כאן עדי יחוד לחוד וכדפרישית במתני':
גמ' אין בה משום ייחוס כהונה. אדברי ב''ה קאי כלומר שאין בה משום מעלת דין כהונה ואין ב''ד מזהמין אותה כלל לפסלה משום ריח הגט דאין כאן אפי' ריח הגט בעלמא:
ועבד כב''ה. והכשיר' לכתחילה לכהונה:
להכניס עצמך למיספק. לספק הגדול כזה דאע''ג דהלכה כב''ה שמא ב''ה לא קאמרי אלא שלא פסלה אם נישאת לכהן בדיעבד:
רבי ישמעאל ברבי יוסי הוה עמי. במנין ההיתר הזה וקרא עליהון טובים השנים וגו' כלומר בטלה דעתי אצל שנים כאלו:
הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ לֹא תִדּוֹר עִמּוֹ לֹא בְאוֹתָהּ חָצֵר וְלֹא בְאוֹתוֹ מָקוֹם. אִם הָֽיְתָה חָצֵר שֶׁלָּאִשָּׁה הָאִישׁ מְפַנֶּה. וְשֶׁלָּאִישׁ אִשָּׁה מְפַנָּה. שֶׁלִּשְׁנֵיהֶן מִי מְפַנֶּה מִפְּנֵי מִי. אִשָּׁה מִפְּנֵי אִישׁ. וְאִם יְכוֹלִין הֵן זֶה פוֹתֵחַ לְכָאן וְזֶה פוֹתֵחַ לְכָאן. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בִּזְמַן שֶׁנִּשְּׂאוּ. הָא לֹא נִישְׂאוּ לֹא. וּבְכוֹהֶנֶת אֲפִילוּ לֹא נִישְׂאוּ. וְהָאֲרוּסָה שֶׁבִּיהוּדָה כִנְשׂוּאָה הִיא. הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה מַאֲמָר הֲרֵי זֶה לֹא יְפַנֶּה. שֶׁאֵין מַאֲמָר קוֹנֶה קִנְייָן גָּמוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
ה''ז לא יפנה. אינו צריך לפנות מפניה אם גירשה אח''כ שאין מאמר קונה קנין גמור להיות דינה כנשואה:
והארוסה שביהודה. שלבו גס בה לפי שמתייחד עמה אפילו נתגרשה מן האירוסין כנשואה היא:
וכהנת. אשת כהן אפילו לא נישאו מעיקרא חיישינן משום איסור גרושה לכהן:
בזמן שנישאו. ונתגרשו מן הנשואין חיישינן מתוך שמכירה ברמיזותיו שמא יבאו לידי עבירה אבל לא נישאו אלא מן האירוסין נתגרשה לא חיישינן:
ואם יכולין הן. לעשות כן בחצר של שניהן זה פותח פתחו מחצר לכאן וזה לכאן עושין:
אשה מפני איש. דטלטולא דגברא קשה מדאיתתא:
איש מפנה. מפני האשה ובחצר שלו היא מפנה מפניו:
ולא באותו מקום. דחיישינן שמא מתוך שלבו גס בה יבא עליה:
המסלדת בבנה. מסוללת עצמה בו משום זנות אע''ג דלא עביד מעשה ב''ש פוסלין אותה מן הכהונה:
שתי נשים שהיו מסלדות. מסוללו' עצמן זו עם זו כמעשה ארץ מצרים ב''ש פוסלין וב''ה מכשירין לכהונה דלא הוי זנות אלא איסורא בעלמא. והכי אמרי' בבבלי פרק הערל ד' ע''ו לית הלכתא כרב הונא דאמר נשים המסוללות זו בזו פסולות לכהונה:
משנה: גֵּט קֵרֵחַ הַכֹּל מַשְׁלִימִים עָלָיו כְּדִבְרֵי בֶּן נַנָּס. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אֵין מַשְׁלִימִין עָלָיו אֶלָּא קְרוֹבִים הָֽרְאוּיִן לְהָעִיד בְּמָקוֹם אַחֵר. אֵי זֶהוּ גֵּט קֵרֵחַ. כָּל שֶׁקְּשָׁרָיו מְרוּבִּין מֵעֵידָיו.
Pnei Moshe (non traduit)
אלא קרובים. שהם ראוי' להעיד בעדות אחרת שאין עליהם פסול עדות אלא קורבה אבל עבד וגזלן לא עבד דילמא אתו למימר שחרריה דאי לאו הכי לא הוי מחתי' ליה גזלן נמי אתו למימר תשובה עבד ויבאו לסמוך עליהן בעדות אחרת אבל קרוב כ''ע ידעי ליה דקרוב הוא והלכה כבן ננס ומ''מ אין חותם עליו אלא עד א' פסול והשאר צריך שיהו כלן כשרים:
מתני' הכל משלימין עליו. ואפילו עבד ואפילי פסול לעדות מחמת עבירה:
מתני' ולנה עמו בפונדקי. ויש שם עדי יחוד ואין שם עדי ביאה ב''ה סברי הן הן עדי יחוד הן הן עדי ביאה ואין אדם עושה בעילתו בעילת זנות והרי קדשה בביאה וצריכה ממנו גט שני וב''ש סברי לא אמרינן הן הן עדי ביאה עד שיראו שנבעלה:
בגט קרח. מפרש לקמן שקשריו מרובין מעדיו דתקון רבנן גט מקושר משום כהנים קפדנים שהיו כותבין פתאום גט לנשותיהם ומתחרטים ולא היו יכולים להחזירן ותקנו להם גט מקושר שאינו נוח לכתוב מהרה ושמא בתוך כך יתפייס וזהו גופו של מקושר כותב שטה אחת או שתים וכורכן על החלק ותופר ועד א' חותם על הכרך מבחוץ וחוזר וכותב ב' שיטין וכורכן על החלק וחותם עד השני על הכרך מבחוץ וכן עד השלישי ואם יש קשר כרוך ואין עד חתו' מאחוריו זהו קרח ופסול דמסתמא למנין קשריו היו עדיו מתחלה וחיישינן דילמא הבעל אמר להם כלכם חתומו והרי אחד שלא חתם ואם נשאת אשה בגט זה תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה ומתני' ר''מ היא דאמר כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין הולד ממזר ואין הלכה:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֵית בָּהּ תֵּצֵא. אָמַר רִבִּי אִימִּי. כַּמָּה קוּפִּין דְּעוֹבְדָא הֲוָה עֲלִיל קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן וְקוֹמֵי רֵישׁ לָקִישׁ וְאִינּוּן אָֽמְרִין. פּוּק וְשַׁלֵּם כְּרִבִּי עֲקִיבָה.
Pnei Moshe (non traduit)
כמה קופין דעובדא. כמה קופות וחבילות של הלכה למעשה שבאו לפני ר''י ור''ל בגט קרח וציוו להשלים עליהן וכר''ע בקרובים:
לית בה תצא. אמתני' דקתני לעיל קאי כנסה בגט קרח תצא ואמר ר' יוחנן דלא תנינן תצא אלא אם קשריו מרובין מעדיו מהני השלמה:
הלכה: גֵּט קֵרֵחַ הַכֹּל מַשְׁלִימִין עָלָיו כול'. וּמְנַיִין לְגֵט הַמְקוּשָּׁר. אָמַר רִבִּי אִימִּי. כְּתִיב וָאֶקַּח אֶת סֵפֶר וגו'. 48b וְאֶת זֶה הַמְקוּשָּׁר. וְאֶת הַגָּלוּי. זֶה הַפָּשׁוּט שֶׁבַּמְקוּשָּׁר.וְאֶת הַמִּצְוָה וְאֶת הַחוּקִּים. חוּקִּים וּמִצְוֹת בֵּין זֶה לָזֶה. שֶׁזֶּה בִשְׁנַיִם וְזֶה בִשְׁלֹשָׁה. זֶה מִתּוֹכוֹ וְזֶה מֵאֲחוֹרָיו. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. פָּשׁוּט עֵדָיו לְרוֹחְבּוֹ. מְקוּשָּׁר עֵידָיו לְאוֹרְכּוֹ. אָמַר רִבִּי אִידִי. בֵּין קֶשֶׁר לְקֶשֶׁר הָעֵדִים חוֹתְמִין וּבִלְבַד מִלְּמַעֲלָן. וְחָשׁ לוֹמַר שֶׁמָּא סִייֵף. סָבַר רַב נַחְמָן לְמֵימַר. לְעוֹלָם אֵין הָעַדִים חוֹתְמִין בּוֹ מִלְּמַטָּן עַד שֶׁיִּקְרְאוּ בוֹ לְמַעֲלָן. אֲנִי פְלוֹנִי בֶּן פְלוֹנִי מְקַבֵּל עָלַי כָּל מַה שֶׁכָּתוּב בּוֹ מִלְּמַעֲלָן. וְחָשׁ לוֹמַר שֶׁמָּא מָחַק וְחָזַר וְזִייֵף. סָבַר רַב הוּנָא. מְקוּבָּל עָלַי מְקוּבָּל עָלַי שְׁנֵי פְעָמִים פּוֹסֵל בָּהּ. חָשׁ לוֹמַר שֶׁמָּא כָתַב דְּבָרִים אֲחֵרִים וְחָזַר וּמָחַק וְזִייֵף. סָבַר רַב הוּנָא. מַחַק פָּסוּל אֲפִילוּ קִייֵם.
Pnei Moshe (non traduit)
סבר רב הונא מחק פסול. כל הילא דאיכא מחק פסול אם הוא במקום שריר וקים ואכי' קיים אח''כ המחק אינו מועיל אא''כ היה המחק באמצע השטר:
וחש לומר שמא כתב דברים אחרים. ויחזור וימחוק מקובל עלי שכתב מתחילה ויכתוב אחר דברים אחרים שהוסיף מקובל עלי דהוא שריר וקים:
וחש לומר שמא מחק וחזר וזייף. מחק לאו דוקא אלא שמא יוסיף בזיוף אחר שכתב מקובל עלי ויחזור ויכתוב עוד מקובל עלי פעם אחרת אחר הזיוף ומשני סבר רב הונא מקובל עלי ב' פעמים פוסל בה דלא כתבינן אלא חד שריר וקים והיכא דאיכא תרי ניכר הזויף:
אין העדים חותמין מלמטן עד שיקראו בו למעלן. כלומר עד שיראו מתחילה בשטר אני פ' בן פ' מקבל עלי שכתוב בסוף השטר שריר וקים שהוא מקבל ומקיים כל מה שכתוב למעלה ואין יכול עוד להוסיף אחר זה:
סבר רב נחמן. ושם הגי' רב הונא וכן נראה מדלקמן:
וחש לומר שמא זייף. אם העדים מלמעלה בין קשר לקשר חותמין ניחוש שמא זייף וכתב מאי דבעי בסוף השטר:
אמר רב אידי. רב אידי פליג וס''ל בין קשר לקשר חותמין העדים מבחוץ ובלבד מלמעלן על הכרך כדפרישית במתני' דלעיל. ובגט פשוט גריס רב הונא בהא:
עדיו לארכו. אם היה כתב השטר ערב עדיו חותמין מבחוץ שתי וחוחמין ממטה למעלה ומתחילין לחתום מכנגד שיטה אחרונה כדי שלא יוכל להוסיף ולזייף בשטר ואין השטר מתקיים אלא מכנגד החתימות ולמעלה:
פשוט עדיו לרחבו. חתומין לרחבו של שטר כפי כתב השטר:
את המצוה ואת החקים. משמע שיש חלוקי דינים וחוקים ומצות בין זה לזה שזה פשוט עדיו בשנים ומקושר עדיו בשלשה ופשוט עדיו חותמין מתוכו ומקושר עדיו מאחוריו על קשריו:
ואת הגלוי זה הפשוט שבמקושר. זהו טופס השטר שהוא כתוב כעין הפשוט:
את החתום זה המקושר. לפי שהוא צרור וחתום בקשריו:
כתיב. בירמיה גבי קניית השדה מאת חנמאל ואקח את ספר המקנה את החתום המצוה והחקים ואת הגלוי:
גמ' ומנין לגט המקושר. מנין לנו רמז שיש מינין חלוקין בשטרות:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source